Prompt Engineering זו היכולת לנסח בקשה ל-AI כך שהתשובה תהיה שימושית ולא גנרית, וזו לא תכנות ולא מיומנות טכנית. ההבדל בין תשובה טובה לתשובה בינונית הוא כמעט תמיד בניסוח: כמה הקשר נותנים, למי מיועדת התוצאה, ובאיזה פורמט. זו מיומנות שאפשר ללמוד תוך דקות, בלי שום רקע טכני.

התשובות יוצאות כלליות כי הבקשה עצמה כללית: קלט מעורפל מייצר פלט מעורפל. בקשה כמו תכתבו לי משהו על שיווק תמיד תחזיר תשובה גנרית, כי לא נמסר בה שום הקשר. ההבדל בין מי שמקבל תשובות שימושיות למי שמקבל תשובות סתמיות הוא כמעט תמיד כמות ההקשר שניתנה בבקשה.

ארבעה הרגלים מספיקים: להיות ספציפיים ולא כלליים, להגדיר למי מיועדת התוצאה, לקבוע מראש את הפורמט, ולחדד בסבב שני. הפורמט יכול להיות טבלה, כרטיסיות, טיוטת מייל או צעדים ממוספרים, ובלי לציין אותו מקבלים ברירת מחדל גנרית. התשובה הראשונה היא טיוטה, ושאלת המשך אחת בדרך כלל משפרת אותה משמעותית.

בקשה מעורפלת נשמעת כמו תכתבו לי פוסט לרשת חברתית, ובקשה עם הקשר נשמעת כמו כתבו פוסט קצר וחם לרשת חברתית עבור מאפייה שכונתית, על מוצר חדש לשבת, בטון ביתי, עד ארבע שורות. ההבדל בין השתיים אינו כישרון בכתיבת פרומפטים, אלא כמות המידע שהועברה מראש על העסק.

הצעד הראשון הוא לקחת בקשה אחת שכבר נשלחה לכלי AI לאחרונה, ולנסח אותה מחדש עם קהל, פורמט וטון מוגדרים. זה צעד קטן ממה שנדמה, והוא לא דורש שום רקע טכני. מי שיודע לנסח בקשה ברורה לעובד חדש, כבר יודע את רוב מה שצריך כדי לעשות את זה.